25אחר הזהב, הכסף. הסכום הרשום כאן הוא הסכום של כסף פקודי העדה, כלומר חצאי השקלים שניתנו בשעת המפקד של בני ישראל, לפי מה שכתוב למעלה בתחילת סדר כי תשא ל', י"א–ט"ז. ועוד נאמר בפס' כ"ז-כ"ח כיצד שימש כסף זה בעשיית המשכן. וכאן מתעוררות שתי קושיות חמורות:26א תאריך המפקד של בני ישראל היה לפי במד' א', א', י"ח, באחד לחודש השני בשנה השנית לצאת בני ישראל מארץ מצרים. ואילו המשכן הוקם, לפי שמות מ', ב', י"ז, באחד לחודש הראשון של אותה שנה, כלומר חודש ימים לפני המפקד; ואם כן הוא, איך אפשר הדבר, שבמלאכת המשכן, שנגמרה כבר לפני החודש הראשון, השתמשו בכסף של המפקד שנערך בחודש השני?27ב עוד קשה, שבפס' כ"ו נזכר כדבר ידוע כבר בשעת עשיית המשכן מספר הפקודים, 603.550, ואילו לפי במד' א', מ"ו, יצא מספר זה מן המפקד שבחודש השני.28הפירושים ההרמוניסטיים שהוצעו כדי לתרץ קושיות אלו שני מפקדים זה אחר זה, או עשיית אדנים חדשים פעם שניה אחר המפקד הנזכר בס' במדבר אינם מתקבלים על הדעת. וחלוקת הכתובים בין שכבות שונות של P אינה פותרת את הבעיה, שהרי עדיין יש לשאול כיצד הבין הדבר העורך הסופי. אי אפשר למצוא את הפתרון אלא בדרך אחרת.29כנראה, מסורת היתה בישראל שמספר יוצאי מצרים, הניתן בסדר בא י"ב, ל"ז רק בקירוב, כשש מאות אלף, היה ביתר דיוק 603.550. גם מספר זה מורכב לפי הדרך האמורה למעלה: הוא כולל ראשית כל מספר יסודי לפי שיטת השישים 600.000, ועליו נוספות עוד שתי תוספות, מחצית 7000 ומחצית 100 600.000+7000/2+100/2=603.550, ועל מסורת זו, הרווחת בישראל, מבוסס פס' כ"ו, המביא מספר זה כדבר ידוע מראש. ואשר לבעית התאריכים, אפשר לפתור אותה מתוך מה שמלמדות אותנו התעודות שנתגלו במארי מאה י"ח לפני סה"נ על דבר המפקד שנערך שם.63על המפקד במארי עי' למעלה את ההערה על ל', י"ב תעודות אלו מוכיחות, שעריכת מפקד לא היתה דבר קל הנעשה ביום אחד, אלא שהיתה דורשת זמן לא קצר ועי' שמ"ב כ"ד, ח'. הפקידים היו עורכים רשימות על לוחות טין, ולבסוף היו פקידים מיוחדים ממיינים את הלוחות ובודקים אותם, ועושים מתוכם חשבונות, ומעלים מתוכם את תוצאות המפקד. בישראל, עד כמה שאפשר לשער, לא היו משתמשים בלוחות טין כמנהג בני מיסופוטמיה, אלא בחרסים ואולי חרס העופל ורשימת השמות שבחרס מס' 1 מחרסי לכיש הם מסמכים ממין זה, אבל השיטה היתה בוודאי אותה השיטה. ולפי זה אפשר להניח שכך היא כוונת הכתוב: בשנה הראשונה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בו בזמן שהיו האומנים עסוקים במלאכת המשכן, התנהלו הפעולות הראשונות של המפקד: עמדו בני ישראל אחד לאחד לפני הפקידים הממונים על כך, ואלה רשמו את שמותיהם על חרסים וקיבלו מכל אחד מהם כסף במשקל מחצית השקל. וכסף זה שימש למלאכת המשכן, לעשיית האדנים. לאחר שנגמרו כל הפעולות לרשימת בני ישראל, ולאחר שעבר חודש ניסן, החודש המוקדש לחג הקמת המשכן ולחג הפסח, התחילו, ביום הראשון לחודש השני של השנה השניה, הפעולות למיון החרסים ולבדיקתם ולחישוב החשבונות על ידי האנשים הממונים על פעולות אלו, נשיאי העדה הנזכרים בבמד' א', ד' ואילך. ופעולות אלו נעשו, כפי מה שכתוב במפורש שם פסי ב' ועוד במספר שמות, כלומר על ידי שמנו וספרו את השמות הרשומים על החרסים. ואף על פי שעברו חדשים אחדים מהתחלת המפקד, וכבר מתו אנשים אחדים מאלה שנרשמו, וצעירים אחדים הגיעו בינתיים לגיל עשרים ונעשו ראויים להימנות בין הפקודים, על כל פנים המספר הכללי שעלה מתוך חשבונות המפקד היה שווה בדיוק למספר חצאי השקל שניתנו בשנה הראשונה, משום שהחשבונות נעשו מתוך החרסים שנכתבו בה בשעה שניתנו חצאי השקלים.30בדרך זו אפשר להבין את פרטי הכתובים שלפנינו. וכסף פקודי העדה מאת ככר, כלומר שלוש מאות אלפים שקל, ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש. וכך הצטבר משקל זה של כסף:
